|
|
1946 מתוך אל מועך'בון פי אל ארד , עמ' 48-37 [ קאסם ( כך שם הסיפור ) הוא דייג עני היוצא מדי לילה לפנות בוקר אל הנילוס לדוג , ואם המזל מאיר לו פנים , הוא הולך אל השוק למכור את דגיו , ולקנות מעט אוכל להביא לביתו עם בוקר [ . שם בקצה של אותה שכונה עלובה תמצא בקתה עלובה עשויה מטיט , לא מאבן ולא מלבנים שרופות אדומות ולא מלבנים לבנות , אלא מטיט שנלוש לחתיכות שעוצבו בצורה כלשהי , ועורבבו בהן קצת קש ותבן , והן נערכו זו על גבי זו והודקו זו לזו עד לגובה מסוים מעל פני האדמה , ונמרחו בקצת אדמת בוץ דלילה ; אחרי כן זורקו עליהן כמה כפות תמרים להיות גג לבקתה , ובפתח הוצב קרש דק וקצר של עץ חלוש , שישמש לה דלת . אני מעדיף לתאר בית זה מלתאר את השוק על הסחורות המוצגות בו למכירה ועל המסחר המתנהל בו , או את הבתים על מה שמתרחש בהם , או את ה"כותאב" על הלימוד והשעשועים שבו ועל התמימות והתככים שבו . אני מעדיף לתאר בית עלוב זה , מפני שבו אני מוצא את אמונה ואת בתה סוכינה שהקבילו את פני הבוקר במסכנות כשם שהקבילו את הלילה שלפניו במסכנות . הן הבחינו בקאםם , בשעה שקם ממשכבו בכבדות באישון ליל ויצא לדרכו גורר את רגליו , ...
To the book |
|
|