|
|
1939 מתוך אל איאם , חלק ב , עמ' 200-178 אך הגיע הנער לקהיר והסתדר בה מעט , וכבר שמע את שמעם של הספרות והסופרים כשם ששמע את שמעם של ההלכה וחכמי ההלכה . שמעה של הספרות הגיע לאוזניו מפי התלמידים המבוגרים , שעה שהזכירו את שמו של השיח' אל שנקיטי ; הם אמרו עליו שמעולם לא ראו אדם בקי כמוהו בלשון ובמכמניה , אדם היודע בעל פה כמוהו את החדית' [ המסורת על חיי הנביא ומעשיו , [ הן את תוכן קטעי המסורת והן את שלשלת מסירתם מדור לדור . הם היו מספרים עליו שהוא חריף ותקיף ומהיר לכעוס , ולשונו שלוחה לומר דברים שאין לאומרם . ועוד אמרו שהוא טיפוסי לבני המגרב הידועים בחריפותם . גם על שהייתו בעיר אל מדינה סיפרו , ועל נסיעתו לקושטא וביקורו באנדלוסיה , ולפעמים היו מדקלמים את שיריו על נסיעותיו אלה . ועוד היו מספרים על ספרייתו העשירה בכתבי יד ובספרים שנדפסו במצרים ובאירופה , והיו מוסיפים שהוא איננו מסתפק בספרייתו זו , אלא מבלה את רוב זמנו בספרייה הממלכתית , בקריאה ובהעתקת קטעים . לפעמים היה השיח' שנקיטי קורא באוזני תלמידיו את השירים הקלסיים הידועים בשם "מועלקאת . " אחיו של הנער ואחדים מחבריו היו באים לשמוע את שיעו...
To the book |
|
|