|
|
1929 מתוך אל איאם , חל ק א , עמ' 22-17 הוא היה הילד השביעי משלושה עשר ילדיו של אביו , והחמישי מאחד עשר ילדי אביו ואמו . הוא הרגיש שבקרב מספר גדול זה של ילדים ונערים יש לו מעמד מיוחד , שהוא נבדל מאחיו ומאחיותיו . האם השביע אותו מעמד זה נחת ? האם פגע בו ? האמת היא שהדבר לא התברר לו ונשאר סתום ומעורפל , וגם עתה אין הוא יכול לשפוט על כך נכוחה . מצד אמו הוא חש רחמים וחמלה , ואצל אביו הוא מצא רוך ועדינות . מצד אחיו הרגיש מידה של הסתייגות בדיבורם עמו ובהתנהגותם כלפיו . אך בצד הרחמנות והחמלה של אמו היתה לפעמים גם קצת הזנחה , ולפעמים גם קצת קשיות ; וגם בצד הרוך והעדינות של אביו הוא הרגיש לפעמים מידה של הזנחה , ומפעם לפעם אף מידה של התעלמות . הסתייגותם של אחיו ואחיותיו פגעה בו , מפני שהוא מצא בה מידה של רחמנות מהולה במידה של מיאוס . לא עברו ימים רבים עד שהבין מה הסיבה לכל זה . הוא הרגיש שלאנשים אחרים יש יתרון עליו , שאחיו ואחיותיו יכולים לעשות דברים שהוא אינו יכול לעשותם , לעסוק בעניינים שהוא אינו יכול לעסוק בהם . הוא ראה שאמו מרשה לאחיו ולאחיותיו דברים שהיא אוסרת עליו , והדבר עורר בו טינה . אלא...
To the book |
|
|