''עתידה של התרבות במצרים"

על רקע השקפותיו אלה ניגש טהא חוסין ב 1938 להציב לפני בני עמו משנה סדורה של אוריינטציה תרבותית , בספרו "עתיד התרבות במצרים " . " טהא חוסין הבחין כי תרבותה של מצרים , ה"מנטליות" שלה , איננה מקשה אחת ואיננה רק אסלאמית או ערבית , אלא מורכבת היא מיסודות שונים שהטביעו על העם המצרי את חותמם במרוצת הדורות . אמנם מזה אלף ושלוש מאות שנים מצרים היא אסלאמית , ובשל כך גם ערבית ; אבל לפני כיבושה בידי הערבים המוסלמים , היתה מצרים במשך אלף שנים הלניסטית וביזנטית , והיתה אחד ממוקדי התרבות ההלניסטית ; ולפני זה היא היתה מצרית פרעונית כשלושת אלפים שנים , מולדתה של אחת התרבויות הגדולות ביותר בעולם . שתי תרבויות גדולות יש בעולם - כך מסביר טהא חוסין בספרו זה - האירופית והאסיינית . התרבות האסיינית היא זו של הודו ושל סין ; עולם התרבות האירופי כולל את תרבויותיהן של יוון ורומי , של המזרח הקרוב , של הדתות המונותאיסטיות הגדולות . מצרים היתה תמיד חלק מן העולם התרבותי של אגן הים התיכון , היא היתה תמיד אירופית , וכך היא תהיה וצריכה להיות גם בעתיד " . רעיון זה לא היה מקורי . כבר הרו'ךיו אסמאעיל , שמשל במצרים בשנים 18...  To the book