טהא חוםין התלבט הרבה בשאלה של אמות מידה אובייקטיביות לביקורת . דוגמאות ללבטים אלה ימצא הקורא במאמרים השונים המובאים להלן בשער "הביקורת הספרותית . " ככל ששאף להגינות - והצליח בדרךכלל לשמור עליה - ולהחלת אמות מידה אובייקטיביות , שלא ידע בביטחון מה הן - הרי בעצם הוא היה אימפרסיוניסטי בעמקי נשמתו , וממילא לא היה יכול להיות אובייקטיבי . המידה היתרה של הנימה האישית בכתיבתו הביקורתית של טהא חוסין אף גרמה שלפעמים הפרופורציה בין חלקים שונים של הניתוח או הטיעון נראית בלתי שקולה . טהא חוסין היה מודע לנטייתו זו . בביקורתו על תרגום הספר "האתיקה לפי ניקומאכוס" מאת אריסטו , שתורגם לערבית ( מן התרגום הצרפתי ) בידי ידידו אחמד לוטפי אל סייד , האריך טהא חוסין בדיבורו על המחבר והמתרגם , ואחרי כן כתב : " עדיין לא סיפרתי לך ( כלומר לקורא ) כלום על ספר "המידות" של אריסטו , רק דיברתי על המתרגם והמחבר . מה לעשות , ואני כנראה פטפטן מטבעי . אין בררה אלא שתקרא דיבורים אלה ותקבל אותי על חולשותיי" הוא היה יכול גם להיות קטנוני ולהיטפל לפגמים שוליים . בראשית 1925 פרסם טהא חוםין ביקורת על הכרך השני של ספרו של ידידו מ...
To the book