אבו-נוואס

מחצית המאמרים המכונסים בספר "חדית' אל ארבעא" מוקדשים לשירתו של אבו נוואס , שנולד בערך בשנת המהפכה העבאסית ( 750 ) ונפטר ב 814 בקירוב , שנים אחדות אחרי פטירתו של הח'ליף הארון אל ךשיד . אבו נוואס נחשב לגדול המשוררים של תקופת הזוהר העבאסית , והיה משורר החצר של הח'ליפים הארון אל רשיד ובנו אל אמין . הוא היה בנם של אב ממוצא דרום ערבי ושל אם פרסייה , וההשפעות של שני עולמות תרבותיים אלה ניכרות בשיריו . בעיקר הצטיין בשירי יין , בשירי הוללות פרוצים , ובשירי אהבה המכוונים לנערים יותר מאשר לנשים . הוא חיבר גם שירי ציד עם תיאורים יפים של בעלי חיים , ושירי תשבחות ולעג . הוא היה משורר מוכשר וקל יצירה , שאהב את החיים ותענוגותיהם , ושיריו - כך טען טהא חוסין במאמריו - 5 אי סינו בקןכץ לנגאד , עמ' . 108 6 אחמר חסן אל זיאת , תארידו' אל אדב אל ערבי ( תולדות הספרות הערבית , ( קהיר , 1947 עמ' , 4 הערה . משקפים את הסגנון של חיי השעשועים וההוללות בחצר הח'ליפים ובקרב המעמדות העליונים של החברה . בעטייה של ראייה חדשנית זו עוררו רשימותיו של טהא חוסין גל של התנגדות בקרב חוגים מסורתיים , והן סיבכו אותו בוויכוח ספר...  To the book