פרק ו הדגם היישובי והמערך היישובי - מישור החוף כמקרה מבחן

דגמי היישוב בתקופה ההלניסטית נחלקים לשלושה טיפוסים עיקריים לפי הממצאים שנחשפו והישות שהתגוררה בהם : ערים מתוכננות — ישות עירונית ; אחוזות חקלאיות — ישות כפרית ; ומבנים צבאיים — ישות צבאית . ההפרדה בין דגמי יישוב אלה מאולצת לעתים משום שהתקיימו יחסי גומלין הדוקים ביניהם ( כגון יישוב שצביונו צבאי ובו גם אוכלוסייה אזרחית . ( פרק זה מתמקד בדגם היישובי ובמערך היישובי של יחידה גאוגרפית אחת כדוגמה — מישור החוף — בתקופה הנידונה , לשם בירור צורת הארגון המנהלי שלה ובחינת יחסי הגומלין בין דגמי היישוב הקיימים בה ומקומם במערך היישובי הכללי . הוא גם סוקר את דגמי היישוב ואת מערכי היישוב בחבלים הגאוגרפיים האחרים בארץ ישראל . הבחירה במישור החוף אינה אקראית : יחידה זו נחקרה יותר מכל אזור אחר מן ההיבט הארכיאולוגי ומתועדת מן ההיבט ההיסטורי , ( Sartre 2001 : 47-49 ) ומכאן שהיא עשויה לשקף בזעיר אנפץ את צורת הארגון המנהלי של אזורים אחרים , מתוך הנחה שלא היה הבדל של ממש ביניהם בתחום זה שהרי כולם היו כפופים לשלטון אחד . כמו כן , השלטון הסלאוקי הסתיים בפרק זמן קצר יחסית משום שהחשמונאים השתלטו על רוב יישובי החוף ...  To the book