הרקע ההיסטורי

אלכסנדר מוקיון והיורשים , 301-332 לפנה"ס לאחר מפלתם של הפרסים ( המדים ) בקרב איסוס 333 ) לפנה"ס ) עלה בידי אלכסנדר מוקדון לכבוש את סוריה ואת ארץ ישראל , ובכך מנע איום ימי על צבאו . רוב ערי החוף ( למעט צור , שצבאו צר עליה במשך שבעה חודשים , ועזה , שצר עליה במשך חודשיים בשנת 332 לפנה"ס ) נכנעו לפניו כנראה ללא התנגדות , ובאותו הזמן נכבשו גם חלקיה הפנימיים של הארץ . אנדרומאכוס מונה לנציב סוריה , שבה נכללה גם ארץ ישראל . בשל מרידות השומרונים באלכסנדר מוקדון בשנת 331 לפנה"ס נחרב מרכזם בהר גריזים והם נסו מן העיר שומרון . על פי מקורות מאוחרים היתה שומרון למושבה צבאית יוונית ( אולי בדומה לגרש , פלה ודיון שבעבר הירדן המזרחי , ( ושכם היתה לבירת השומרונים . עקב מלחמות היורשים ( הדיאדוכים ) היתה ארץ ישראל לשדה קרב בין סוריה ( שבה שלטו פךךיקןס ולימים אנטיגונוס מונופתלמוס ) ובין מצרים ( שבה שלט תלמי בן לגוס ) בפרק הזמן ממותו של אלכסנדר 332 ) לפנה"ס ) ועד קרב איפסוס 301 ) לפנה"ס . ( תלמי בן לגוס דגל במגמה ריכוזית בדלנית , וזו הביאה לידי היפרדות מצרים מן הממלכה המוקדונית . פרדיקס , שביטא שאיפה לאחדות ה...  To the book