תולדות המחקר הארכיאולוגי של התקופה ההלניסטית (התלמית והסלאוקית) בארץ־ישראל

התקופה ההלניסטית ( התלמית והסלאוקית ) היא פרק זמן עלום למדי מבחינה ארכיאולוגית . רק באתרים מעטים מאלה שהתמקד בהם המחקר הארכיאולוגי בראשיתו , כגון תל חסי , תל צפית , תל עזקה , תל גודד , מרשה , תענך , מגידו , יריחו , גזר ושומרון , זוהו שכבות הלניסטיות על סמך ממצא אפיגרפי ונומיסמטי לצד עדויות היסטוריות . ( Macalister 1930 : 13-75 , passim ) כך המצב גם בעשרות החפירות הארכיאולוגיות שנערכו במחצית הראשונה של המאה העשרים , ולמעשה נסמך בסיס הנתונים הארכיאולוגי של התקופה הנידונה עד שנות החמישים על אתרים ספורים שבהם זוהו ( לעתים רק בביקורות מאוחרות על הפרסומים ) שכבות , מכלולים או ממצא מנותק מן המאה השלישית והשנייה לפנה"ס . כך למשל "העיר הסלאוקית" f ., passim ) ( EP : 52-61 f ו"קברי הצידונים" במרשה , ( Peters and Thiersch 1905 ) " המצודה המקבית , " שאינה אלא בית שער בגזר , ( Gezer / : 210-219 ) "העיר הטרום הרודיאנית" בשומרון , ( HES / : 134-160 ff ., passim ) רצף המצודות בבית צור { Beth-Zu r /) והיסודות שיוחסו למבנה פולחן בבית שאן ( תל חוצן ) . ( Beth-Shan / : 44-46 ) באתרים אחרים שנחפרו בתקופה...  To the book