מבוא

מסוף המאה השמונה עשרה ואילך יוחד חלק גדול מן המחקר ההיסטורי לעולם העתיק , והידע הישיר על אודותיו , המבוסס כיום לא רק על טקסטים ספרותיים אלא גם על מאות אלפי תעודות מקוריות ( בראש ובראשונה כאלה שכתובות על פפירוסים , ( על כיתובי מטבעות ועל תגליות ארכאולוגיות , שינה את פניו כליל . המצב דומה באשר לרפובליקה הרומית עצמה , אם כי ייתכן שמעט פחות מאשר בתחומים אחרים ; אך מידת הרלוונטיות של הרפובליקה - כשיטה פוליטית שראוי לנתחה , או כמודל שיש לראות בו מופת לחיקוי ( או להימנע ממנו ) - פחתה בעליל . גם אילו היו מתקיימים במהלך השנים דיונים חוקתיים ברמה האינטלקטואלית של אלה שליוו את היווצרותה של החוקה האמריקנית , אין זה סביר כלל כי תפיסות שמקורן ברפובליקה הרומית היו ממלאות בהם תפקיד בעל משמעות . אמנם יש עדיין באירופה כמה מדינות קטנות שבקלות אפשר לאפיין אותן כערי מדינה ( לוקסמבורג , סן מרינו , מונקו ;( אבל אם מתקיימים בהן דיונים על אודות זכויות אזרח , הם לא חדרו לזרם המרכזי של ההגות המדינית . באשר למקומות אחרים - הגם שרובן של הממלכות חלפו מן העולם ותחתיהן הופיעו מדינות המכנות עצמן "רפובליקות , " ממדיהן ...  To the book