"לויתן ובת זוגו" ממיתוס תלמודי למיתוסים קבליים

משה אידל על מקומו של המיתוס ביהדות הסיפר הנפוץ ביותר אודות תולדות המיתוס ביהדות התנסח בכתביהם של שלושה מענקי החוקרים במאה העשרים : מרטין בובר , יחזקאל קויפמן וגרשם שלום . ( גישתו החיובית של מ " י ברדיצ ' בסקי אל המיתוס ביהדות קשורה הרבה יותר למפעלו הספרותי וראויה היא לדיון בפני עצמו ( . קויפמן המשיך את דרכו של הרמן כהן , אשר ראה את היהדות כדת התבונה ; י שלום , לעומת זאת , קיבל - בשינויים מסוימים - עמדה דומה לגבי חלק מן ההתפתחות ההיסטורית של היהדות , אך ראה במיתוס , בעקבות עמדתו של מרטין בובר , צורת ביטוי תקפה במסגרת היהדות , רק החל מימי הביניים . קויפמן , כידוע , הקדיש את המונוגרפיה המרשימה ביותר בחקר המקרא , "תולדות האמונה הישראלית , " כדי להוכיח את השוני העקרוני שבין המחשבה המונותאיסטית היהודית הקדומה , לבין ההגות המיתית האופיינית של עמי הסביבה . קויפמן קשר קשר הדוק בין מיתולוגיה לבין עבודה זרה , וראה בהיעדרם של שני יסודות אלה חלק מהותי של תמונת העולם המקראית . למרות שבמהלך המאוחר של עבודתו קויפמן שינה במקצת את עמדתו הבסיסית הנחרצת , הרי שדעתו השוללת את קיומו של מיתוס מקראי היא הביטו...  To the book