פרק ז: היבטים אפיסטמולוגיים — הידע הדתי, הידע הפילוסופי והאינטראקציה ביניהם

א . טיב הזיקה הדתית וטיב הידע הדתי אצל ליאו שטראוס במשנתו של וולפסון התגלם התוכן האובייקטיבי של הדת ( במינוח של גוטמן ) במערכת של עיקרי אמונה שמקורם בהתגלות . תוכן זה הוא בעל בסיס רציונלי וקוגניטיבי עקבי ואמין יותר מן הידע הדתי המופק משכלו של האדם . הצד הסובייקטיבי שבדת , המבטא את זיקתו של המאמין למושא אמונתו , אינו אלא האפשרות הניתנת לאדם להביע הסכמה ( assent ) או דחייה ( deny ) לאותה מערכת עיקרים . גוטמן , לעומת זאת , ראה בתודעה הדתית קטגוריה אפיסטמולוגית אנושית מובהקת וחלק ממערך התודעה של האדם , לצד ההכרה התאורטית וההכרה המוסרית ובזיקת גומלין עמהן . נכון הוא שאין גוטמן שולל לגמרי את ההיבט ההטרונומי של הדת , ושמבעד לפריזמה התודעתית משתקף אל ממשי המתגלה לאדם ומשמיע לו את דברו . אך התעניינותו התמקדה בתודעה הדתית כחלק ממנגנון התפיסה של האדם , והוא ראה בחוויה הדתית עניין ספונטני וגועש . אותה משיכה ורתיעה בפני האל שהוא גם סודי וגם נגלה ניזונה מוודאות שהיא מספיקה לעצמה , ללא תלות בסמכות התגלותית או רציונלית . האדם הדתי של גוטמן אינו טיפוס כנוע או תלותי . הדגש של גוטמן הוא על ספונטניות שאין...  To the book