פרק ב: מרכיבים היסטוריוסופיים — תולדות פריסת הפילוסופיה היהודית בזמן

הקדמה נעבור עתה מן העיסוק בשאלות אפיסטמולוגיות , על היחסים ההדדיים בין הידע הדתי והידע הפילוסופי , לשאלות הנוגעות לפילוסופיה של ההיסטוריה . נבקש להבהיר איך וולפסון רואה את הזמן כגורם בהתפתחות המחשבה הדתית , מה נחשב אצלו 'תחילת הזמן' ו'סוף הזמן' בתחום זה ומדוע . בהשלמה לקביעת הפרמטרים ההיסטוריים של הפילוסופיה הדתית נמשיך ונשאל : באיזו תקופה הגיע תחום עיון זה לשיאו ? מה היתה תקופתו היצירתית ביותר , שבה חוברו היצירות בעלות הערך הרב כיותר ? מאיזו בחינה אפשר , על פי וולפסון , לראות בפילוסופיה הדתית מחשבה בתנועה , ומאיזו בחינה יש לראות בה מחשבה במנוחה ? באילו תקופות יסוד בתולדותיה היתה תנועה בפילוסופיה הדתית , ובאילו שררה המנוחה ? ולבסוף , איזה סוג של תנועה מתגלה במחשבה כתוצאה מהיותה שרויה בזמן ? האם במהלך תולדות הפילוסופיה הדתית אפשר להבחין בתמורות מכריעות , בצמיחה הדרגתית לעבר מטרה בעלת ערך , או אולי רק בעיבוד ופיתוח של יסודות ראשוניים ? בתחילת דיוננו נעמוד על הפילוסופיה הדתית כתופעה אנושית כללית , המהווה תוצאה של האינטראקציה בין התבונה וההתגלות . לקראת סוף הפרק נדון בגישתו של וולפסון לגב...  To the book