משקעי יידיש בכתביו העבריים של ש"י עגנון

א כמה היבטים של סוגיית יידיש בעולמו וביצירתו של ש '' י עגנון כבר נבדקו עד כה , או נתרמזו בלבד . יצירות הנעורים בשירה ובסיפור של צ'צ'קיס עגנון בשנים , 1907-1903 כבר תוארו ואף נתפרשו בידי דב סדן , אברהם בנד , שלמה צוקר ויצחק בקרן . כמו כן תוארו הדי לשון יידיש בהקשר הכולל של סוגיית יחסו של עגנון לתחיית הלשון העברית בידי אהרן בר אדון . ואילו מעיקר ענייננו בעיון זה הוא לעקוב אחר שיבוצי הלשון הגלויים בגוף הטקסט העגנוני העברי אגב ליבון מעמדם ומשמעותם ' . כמה וכמה מסיפורי הנעורים של צ'צ'קיס עגנון נכתבו בשתי הלשונות גם יחד , אך אין לקבוע בכל מקרה את המוקדם והמאוחר שביניהם . סדן העריך , מתוך הקבלה זו בין סיפוריו כפולי הלשון האלה , כי 'כל חטיבת היידיש הקטנה , רמתה בדרך כלל מעולה משל חטיבת העברית שלו בימים ההם . ' הוא אף העריך כי 'אילו המשיך הסופר בכתיבת יידיש , ונוסף על טובי סופרינו כפולי הלשון כוח מקורי ביותר . ' זוהי גם מסקנתו של בנד ' . סדן לא הסתפק בבדיקת כתבי הנעורים של עגנון ביידיש ; הוא אף העלה את התזה בדבר קיומה של זיקה דרוכה אשר מסתתרת בין שתי הלשונות הללו , המוסיפה להתקיים אפילו בתוך כת...  To the book