פרק שמונה־עשר מוסדות החינוך

עד עתה תפסנו וניתחנו את החברה הנידונה בזה כאילו היתד , נתונה במצב של עמידה , ללא שינויים ותמורות . הסחת דעת מן הצד הדינאמי בחיי החברה היא הכרח מיתודי בקביעת נקודת מוצא לניתוחה . אולם התמונה המצטיירת בדרך זו לא תחא מושלמת , עד שלא צירפנו אליה גם את הקווים האופייניים לחברה בגלגוליה , או לפחות בהתקדמותה בהמשך הזמן . שכן , אף שהמדובר בזה בחברה מסורתית , שאין מפעמת אותה שאיפה מכוונת לתמורות , מכל מקום אין היא נמנעת מהן . חילוף הדורות , הסתלקותם של באים בשנים והצטרפותם של צעירים לתוכה , הוא תהליך מתמיד וקבוע בחיי כל חברה , המכריח אותר . לחתור , להלכה ולמעשה , מגבולות חיי הדור הקיים . להלכה — בדרך של הכללת ממד העתיד במחשבה על עצמה ! ולמעשה — על ידי קבלת תפקידים , העוברים את צורכי הקיום בהווה —אף אם נרחיב את מושג ההווה עד קצה גבולו של הדור החי וקיים עתה . דבר היו ית החברה מסורתית — כלומר חברה המתבססת על ידיעות וערכים של העבר כהגדרתנו—אינו מוציא את העתיד מתחום הגותה וציפייתה . אלא שערכו של ההווה מתמעט בעקבי הזיקה היתרה לעבר . לגבי העתיד קיימת ציפייה לחידוש ערכי העבר . דור העתיד —עתים נאמר בפירו...  To the book