כפי שראינו בפרקים קודמים , רגולציה עשויה להיות כלי חשוב בהשגת צמיחה ושיפור התחרותיות . התערבות הממשלה עשויה למתן חלק מנזקי ה מונופול על ידי קביעת מחירי מקסימום , לעיתים על ידי הכתבת כמות מיוצרת , לעיתים על ידי פירו ק מונופולים או על ידי תקנות אחרות המבטיחות תחרותיות . חלק מהתקנות הרגולטוריות נוגעות לשקיפות , חלק לאיכות וחלק לביטחון , בריאות ורווחה צרכנית . אולם , ככל שרבו התקנות והאיסורים וההכתבות , החל להיות ברור כי הרגולציה הביאה ביחד עם היתרונות גם כמה חסרונות בולטים . מבחינ ת התיאוריה הכלכלית ברור כי הרגולציה , בדרך שהיא מתהווה ו בשל המוטיבציה של הגורמים השולטים בה , תהיה בדרך כלל בעודף היצע . הרגולציה עצמה היא מוצר ציבורי , והרבה אספקטים של הפעילות הכלכלית דורשים רגולציה על מנת להתמודד עם כשלי שוק . יש לזכור כי האינטרסים בכל מדינה ובארגונים על מדינתיים , כמו האיחוד האירופי , יכולים להיות שונים בין קבוצות אינטרסים שונות . החקלאים במדינה מסוימת עשויים לרצות בהגנה על יכולתם לייצר ולשווק , עניין שעלול לפגוע בצרכנים שמעוניינים בתוצרת זולה יותר או בספקים שמעוניינים לעשות שימוש באמצעי יי...
To the book