פרק ב

כוונת הפרק : הוכחות וראיות לזכות הצר הסותר ואפס , לאידך גיסא , נאמר כי האמנה חכמינו לא הניחוהו בחשבון אשר ודאי יצדק להם בעצמו , שהרי לא בלבד נראהו מסופק בחלקים רבים אצל הרבה מן האחרונים ז"ל , אשר הוסיפו על הנמנה בהם לרבותינו , כמו שיתבאר , אבל מצאנום גם כן הם ז"ל עצמם מוסיפים באיזה חלק מהם , מהכרח הכתובים , שנים מה על הסך אשר , להימשך אחר מנהג שכבר הונח , לאיזה בחינה בלתי נותנת אמתו , מנוהו פחות הימנו . ואחרי שהם ז"ל וכן האחרונים הנזכרים , עם הרבותם בפרטים הנזכרים , הנם מודים ביתר החלקים , שאין לגרוע מהמה , באופן שלא נוכל לשים היתרון אשר כאן ממלא החסרון ההוא עד ישוב הסך הכולל שווה , נמצא , איפוא , שהמספר הכללי יעדיף על אותו שנמנה מצד המנהג הנזכר בהכרח . ובכן יתאמת שאין עליו קבלה על פה מסיני , כי לא יעוז אנוש מיראי ה' וחושבי שמו לחלוק על שום דבר מתייחס לה . והנה תראה , כי בעל סדר עולם , שאחריו נמשכו רבותינו , כמו שיתבאר בקצת פרקי המאמר השני , השתדל להוכיח אמיתת מספריו הפרטיים " עד זמן מה מן הכתובים , וכפי אשר לא נמנעו 1 באמת . 2 במהותו . וראה לעיל , תחילת פרק א . 3 מתוך היגררות . 4 כלומ...  To the book