יעקב טלמון: דיוקנו האינטלקטואלי ויצירתו ההיסטורית

יהושע אריאלי דמותו של יעקב טלמון מצטיינת בכמה קווי אופי הידועים למי שהכירוהו : האינטנסיביות הרגשית שלו והתנופה שלו ; רגישותו ונדיבות רוחו ולבו ; הצימאון שלא ידע רוויה לדעת ולהתנסות ; סקרנותו ופתיחותו בכל הנוגע לזולת ולענייניהם של בני האדם ; השתתפותו הנלהבת בענייני ארצו וזמנו ; רצינותו המוסרית והרגשת האחריות שלו כאזרח מדינתו וכאזרח העולם ; הצורך שלו לתת ביטוי לאמונותיו , ואומץ לבו לעשות זאת נוכח ציבור עוין . אדם שכזה לא יכול להיות ולא יהיה מסוג תלמידי החכמים הנחבאים אל הכלים ; אינטלקטואל המתרחק מקדחת המאורעות , מבני האדם , מבעיות החברה וממחלוקת . להפך , הגם שבמרכז חייו ובמרכז נשמתו עמדה עבודתו האינטלקטואלית , זו היתה כרוכה בלא הפרד בעולם שבו חי ובמצוקות של זמנו . טלמון היה אחוז דיבוק מתמיד לבחון ולהעריך את עולמו של האדם הערכה אינטלקטואלית , לחדור אליו בנמרצות , להבין עד עומקם את רוחו ואת מאווייו . הוא פעל כך בהתמדה וחידש וחזר וחידש את תובנותיו כמאגרי כוח של ביקורת היסטורית על אופיו ועל מהלכו של העולם המודרני . חייו של טלמון התנהלו בתקופה האלימה , הכאוטית והמהפכנית של השנים שלאחר מלחמת ה...  To the book