ההתעוררות הלאומית

עליית הציונות היתה המחאה הנמרצת ביותר של היהודים נגד שלילת הלגיטימיות לקיומם . לא עוד ציבור מקופחים ונרדפים התייצב לדרוש הכרה בזכויות האנושיות של האדם והאזרח , אלא עם חדור תודעה של ייחוד ורציפות היסטורית שאין כמותם . הוא אינו מבקש סובלנות מאחרים , אלא קם ליטול את האחריות על גורלו , לחדש ימיו כקדם ולעצב כלים לביטוי חופשי ומלא כלאום במשפחת העמים . ההיסטוריון היהודי , ויהיה מושרש בתולדות עמו ככל שיהיה , אם עיסוקו בהיסטוריה כללית משווה , יראה בהכרח את ההיסטוריה הלאומית שלו כנתונה תמיד בהקשר של התפתחויות ההיסטוריות הכלליות , ופעמים יתקשה לקבל מיתוסים וגרסאות פשטניים שמטפחים מחנכים בלהיטותם להעניק לדורות הצעירים מה שנראה בעיניהם חינוך הולם ורב השראה . אין גורעים מייחודו ומתפארתו של החיזיון היהודי ושל החזון הציוני ביישום מבחנים היסטוריים כלליים . נהפוך הוא : בעזרתם אפשר לגלות את הסגולי בקיומנו . בלא הזדקקות לקנה מידה כללי , בלי השוואה עם תופעות דומות בעמים אחרים - לא נצליח להגדיר את ייחודנו . דורות התחנכו על האמונה המוצקה , שהציונות היא התחנה הסופית היעודה של ההיסטוריה היהודית - כפי שהמהפכה ה...  To the book