הפרק הפולמוסי עם החסידים ב'תאות צדיקים'

( דפים : ח ע"ב—י ע"ב ) אמר נובח : ראיתי בשער הצדקה שלך י , אבל כהיום נחלק עם הקודש לשני בתים , השמיעיני ע"פ כתוב ומושכל ומקובל' מי הם אנשים אפרתים מהוגנים ולמי נאה להרבות בצדקה ? השיב הנשאל : מאי כולי האי שאתה שואל , בוודאי יש בכל דרך מהם אוהבי הי ושלמים ומהדרים גדולים . אמר נובח . לא כן עמדי , הלא שנאת הדת בין שני הכיתות ואף מן המהדרין וכמשמעה מורה היתר כל אחד לחבירו לומר על שכנגדו , שמורידים אותו ולא מעלין' ומכש"כ שאין אחד מהנה לשכנגדו כמו לעניים מאומה אחרת , ומי שאין שכלו חזק הוא נבוך ואין יודע הדין עם מי ואל מי מקדושים לפנות . לדעתי החיוב על בעלי האסופות להעלות על הכתב בטעמים וסברת וראיות שאין לנטות ולהפך ובודאי הי' יהי' לתועלת גדול שבגדולים לעם הקדוש . אמר המשיב : הקשית' לשאול ומן הנמנע היא בקשתך ואפילו לבאר התירוץ אין להעלות על הכתב ומכש"כ הויכוח . אמר המימר : גנובי גנובי למה לך אי הלכה כמר '* אמור מי לך לפי דבריך אתה מתחפש , כי כלל זה בידי שאין סתר"י מזכה לבי תרי' ' * והא ראי' מי גדול ומי הוא גבר בגו ^ רין כמו ר' אליהו עליו השלו » ' אשר הי' גדול הדור וחסיד ועד יום מותו נלחם עם...  To the book