ועל שיש כמה אנשים אומרים

אין אנו מבינים ענינים כי לא ראינו אותם מעולם , ואם ראינו ( ל ) איזה מהם היה במחשך מעשיהם ובפרט שנשמע שיש בחבורתם גדולי תורה ומוטב לדונם לכף זכות . וזכרנו דברי האומר : 80 מצוד . לפרסם מעשה הרשעים והצבועים , ובפרט שכבר הוחל הנגף בקצה המחנה לזנב כל הנחשלים , " ולא ירא אלדים וכל צרוע וכל זב 92 מתדבק בהם , ואשר לו כל ריב ° 3 וכל נגע * 4 נוסע לשם 95 ורבתה המספחת , 96 ואם החרש תחרישו בעת הזאת ° פן ירבה הנגע בבית ישראל חלילה . ע"כ אמרנו עם הספר לשלוח אל כל היהודים אשר בכל מדינות הקרובים והרחוקים כל דברי האגרת הזאת השנית , כי הוא חלק שני לספר הראשון שנדפס עליהם כבר בציווי כל גאוני מדינת ליטא , רייםין , זאמוט ופולין שנקרא שמו זמיר עריצים . . 88 מכאן המשך החיבור . . 89 בכל הקטע עד גמר הפיסקה , מסביר המחבר טעם כתיבת חיבורו זה . תחילה הוא מציע את טענת אלו המתנגדים לפרסום מעשי החסידים , באשר לא ראו בעיניהם את מעשיהם של החסידים , ועוד שמעשים אלו נעשים בהסתר ואין חשש שאחרים ילמדו מהם . נוסף על כך הם טוענים שבין אנשי הכת ישנם גדולי תורה , לבן מוטב לדונם לכף זכות ולא להיכשל באיסור של חושד בכשרים . מכאן ...  To the book