|
|
כה הראני ד' אותי ואת נוהו . מארצי ומביתי ומבית אבי לקחני אלדים לרעות ביעקב עמו צאן קדשים אשר בק' פרעשבורג והמדינה , ודרך הילוכי פה , קרב קרבתי למקום אשר ד' שמה , לבו"ב הגדולה תשואתם מלאה , אשר מעולם לא נמצא בקרבה מחשבת און , רק בכל מקום מוקטר ומוגש לד' לבדו ע"פ התורה אשר יורו המורים הרבנים הגאונים הקדמונים אשר מעולם לא פסקה מהם ) , ב ) לא הסיגו גבול עולם בעליות הנשמה , והגוף קיים ושריפת נשמה , ויורדים עד התהום הגוף ונשמה אם תריבם , וראה את עדותה והיא תראה את ערותו חסי"ד הוא . כאשר רבו זה המתפרצים במדינה זו המתקדשים והמטהרים אל הגנו"ת ) , ג ) וכדי בזיון וקצף , בשפיטה לכרמים נראה כי פרחה הצרעת , פשתה המספחת בסחיפי סעיפי פורי ) , ' ד ) עוללות קצירים הקוצרים לשחת ולבהמה . ושלח בני ישראל חוץ לשלש מחנות , מטים מני הדרך עץ החיים , דרך אני"ה בלב ים התלמוד רחב ידים , וילכו שחוח . כל היום יחרוש החורש וחושב מחשבות פיגול הוא לא ירצה . כי אם מסופקים המה אם תלמוד גדול או מעשה גדול לא אתם מחשבה ומבטל תלמוד וכ"ש מעשה — תורה מה תהא עליה . . 70 מוטיב זה , שאסור לנו להיות חכמים יותר מאבותינו ולשנות ממנהג...
To the book |
|
|