איגרת רש"ז לחסידיו (תקנ"ט)

הנה מודעת זאת ענין חומר המחלוקת ושנאת חנם . אשר על כן ראוי לכל החיל אשר נגע יראת ה' בלבו וחרד על דברו ליזהר מאד מלהיות גורם או גורם דגורם בניזקין חס ושלום בתכלית הזהירות עד קצה האחרון , אשר נלאיתי נשוא להעלות . 9 ישעיה נח , א . , 10 על פי בבא מציעא לג ע '' ב . . 11 לבעל דבר . . 12 אבות ד , י . . 13 על פי ירושלמי ברכות ט , ט . 14 תהלים לז , כוו . . 15 שם קמה . באיגרת זו , שנכתבה לאחר שחרורו ממאסרו הראשון , בסלו תקנ"ט , מזהיר רש"ז את חסידיו שלא להתגרות כמתנגדים ולא לדבר בגנותו של הגר"א . רש"ז מציין שאמנס כבר כתב להם סמוך לפטירת הגר"א שלא לספר אחר מיטתו ( כנראה לא נשמרה לנו איגרת זו , ( הרי הוא כותב אליהם שנית , כיוון שחושש הוא שעכשיו 'בצוק העתים שעברו עלינו , ' היינו מאסרו , יחשבו החסידים ש'הותרה הרצועה . ' בוודאי ידע רש"ז על רוח המלחמה שעברה על חסידיו , במיוחד על חסידיו בווילנא , לאחר שחרורו , כי ראו בזר . שהשלטונות הרוסיים לצדם , כפי שהתברר לנו למעלה בפרק על הריב בווילנא בשנים תקנ"ח—תקס"א . מעניינים דבריו על הגר"א . הוא כאילו מנסה להסיר ממנו האשמה ברדיפות על החסידים , וכנראה שמתוך רצונ...  To the book