מבוא

איגרת זו היא תשובתו של ר' שניאור זלמן לחסידי וילנא' שביקשוהו לבוא לעירם לשם עשיית שלום עם המתנגדים על ידי עריכת ויכוח עם הצד שכנגד או מסירת הדבר להכרעת בוררים . חסידי וילנא פנו אליו בבקשה זו בעצם המלחמה הגדולה שהוכרזה עליהם' לאחר שיצאה איגרת הגר'יא מיום י"א בתשרי תקנ"ז . רש"ז באיגרתו זו מסביר לאנשי שלומו בווילנא' שאין טעם לוויכוח עם הגר"א מטעמים אלה : ( א ) כבר נעשו נםיונות מצדו להתווכח עם הגר"א' והאחרון דחה אותו : ( ב ) הגר"א לא ישנה את דעתו על החסידים גם אם ייערך ויכוח , 'כי כבר נחלט הענין אצלו בהחלט גמור ; ' ( ג ) אין טעם לוויכוח כיוון שהגר"א 'אינו מאמין בקבלת האר"י ז"ל בכללה שהיא כולה מפי אליהו ז"ל « ' ואילו עניין 'העלאת ניצוצין מהקליפות' שמובא בספרי החסידות ובמיוחד בספרו 'תניא' 'לא נזכר אלא בקבלת האר"י ז"ל' ' לכן 'מי שאינו מאמין באיזה דבר לא אדון הוא בדבר זה לדון ולהכריע ! ' ( ד ) גם בוררות של 'ב' אנשים חשובים שיהיו מכריעים הדין' לא תעזור כאן בהרבה' כי הבורר מצד המתנגדים , גם אם יכיר בצדקת החסידים יחשוש להביע את דעתו , בי 'אין במדינת ליטא מי שירום לבבו שלא לבטל דעתו מפני דעת הגאון...  To the book