|
|
על סמך השוני האיכותי , המתחייב במסגרת התכליתיות החיצונית , בין התוקף ההכרחי של האמצעי לבין התוקף הבעייתי של התכלית , ניתן להניח כי אם יצלח האמצעי להאציל נחיצותו על התכלית , תיחלץ המערכת התכליתית מקשייה ותזכה בתוקף המיוחל . האצלת מעמד האמצעי על תכליתו תושג עם הנחת זהות פונקציונלית ביניהם . זהות זו לא תיתכן אפריורי , מכורח תנאי אפשרות הניסיון , ביחסים השוררים בין אוכלוסי הטבע כתופעות . היחס בין התופעות נקבע , על ידי חוקי השכל הטהור , כקשר סיבות פועלות , בסיבתיות חד כיוונית אשר מושתתת על הבחנה פונקציונלית בין פועל לבין נפעל . העיקר התכליתי לעומת זאת , הנזקק לזהות פונקציונלית , תובע קשר סיבתי בו התולדה היא אף הסיבה לסיבה המונחת ביסוד אותה תולדה . העיקר התכליתי מציג , בשם תוקפו , תנאי אשר נוגד ליכולת חשיבת השכל . משום כך נבצר מן השכל להטיל תנאיו על קשר מעין זה . הזהות הנדרשת בין סיבה לבין תולדה אינה ניתנת להערכה על ידי הפשר של השכל , הפשר המכניסטי . הזהות בין סיבה לבין תולדה מרמזת כי היחס בין מרכיבי הסיבתיות אינו עוד יחס חיצוני . הסיבה שאינה נבדלת מן התולדה היא כאחת גם התולדה . היחס המבוקש ...
To the book |
|
|