|
|
הדימוי הנתון כמושא לכוח השיפוט הרפלקטיבי מצוי , משום העיקר הטרנסצנדנטלי של כוח השיפוט הרפלקטיבי , בזיקה של תכלית עם דימויים אחרים . אולם , תכליתיות הדימויים בינם לבין עצמם , התקשרותם לכלל שיטה של ניסיון על פי החוקים הפרטיקולריים של הטבע , אינה התכליתיות היחידה אשר מתבקשת מפעולת הרפלקסיה . בצד תכליתיות הדימויים מתגלית תכליתיות הכשרים . כוח השיפוט הרפלקטיבי הוא הכושר היחידי אשר מתבונן בתוצרי הכרה . כל דימוי הנתון להתבוננות רפלקסיבית עובר . קודם לכן , בתבניות הכשרים האחרים אשר עיצבוהו כתוצר הכרה . הרפלקסיה פועלת אך על דימוי שהתגבש קודם לכן כתוצר הכרה . אם דימוי אינו תוצר הכרה שלם , התייחסות ההכרה אליו אינה רפלקטיבית אלא דטרמינטיבית . השכל , למשל , פועל על תוכני צורות ההסתכלות , השכל מתכוון אל תוצר מסוים של הכרה . אולם , הריבוי הנתון לשכל , בניגוד לנתוני הרפלקסיה , אינו בגדר הכרה שלמה ומגובשת . לפיכך , פעולת השכל על ההסתכלות אינה בחינת רפלקסיה . יתר על כן , מרכיבי ההכרה הדטרמינטיביים מתגלים אך באמצעות האנליזה הביקורתית , ולא תוך כדי תהליך . בפעולת ההכרה הדטרמינטיבית פועלים הכשרים בבת אחת ....
To the book |
|
|