פרק חמישי 'בתרגום ובכל לשון' - 'הלכה ואגדה' לביאליק כצופן של חזיון הכינוס

נא ] אופיה האידיאי פיוטי של המסה 'הלכה ואגדה' לביאליק מחייב אותנו לקרוא אותה קריאה כפולה : היסטורית וספרותית . בחינת הזיקות בין החומרים ההיסטוריים ובין העיצוב המטאפורי של המסה מסייעת לגלות את משמעות הניסיון הרעיוני והאמנותי הגלום במסה - המיוסדת על יחסים דיאלוגיים בין הלכה לאגדה - באחד הנושאים הבולטים במסה : זיקת הלכות ה'כינוס' הביאליקאי לאגדת ריבוי הלשונות . על השאלה מהי ההלכה , מהי החובה המוטלת עלינו לאור אירועי ' ) אגדות ( ' הזמן - חורבן קהילות יהודיות במלחמת העולם הראשונה , האופי ה'אגדי' הלא מחייב של חיבת ציון , הידלדלותה של הספרות העברית החדשה - ביאליק משיב : חובת העשייה , החובה להציל את הקניין הלאומי הספרותי , את 'שטרי המקרקעין' של תרבותנו , שכיליון צפוי להם בשעת סכנה . השאלה החריפה שעמדה לפני השואלים היתה , כידוע , השאלה אילו קניינים תרבותיים יש להציל ובאיזו לשון : בעברית ? ביידית ? בכל לשון ? כמסתו ביאליק מצטט 2 משנה הדנה בנושא זה : . 1 על העיצוב הציורי מטאפורי - מעולם הצומח - במסותיו של ביאליק , ראה ש' ורסס , 'על ציורי ביאליק במסותיו / בין גילוי לכיסוי , הקיבוץ המאוחד , תל-אביב...  To the book