|
|
23 גם ספר צפניה הוא מן הקטנים בתרי עשר ובמקרא כולו , וגם חקירתו עמוסה פירסומים ללא סוף . המיוחד לספר זה - עד כמה שאפשר לקרוא לכך ייחוד - הוא המבוכה המציינת את חקירתו . מבוכה ואובדן עצות ניכרים בחקירתו בהיעדר הסכמה בכל שאלה מרכזית , בניגוד מקוטב בין פתרונות שהוצעו ובתזוזה מתמדת , מקצה לקצה , של הכרות עיקריות . מעולם לא זכה ספר צפניה להסכמה בסיסית בשאלות של חלוקה ליחידות ספרותיות , אותנטיות של חלקים מסוימים מן הספר , או של הספר כולו , או זמנו של הנביא ושל הספר הקרוי בשמו . קושי שכיח הוא לקבוע בספרי הנביאים את גבולות היחידות הספרותיות והקושי קיים גם בספר צפניה . אלא שבספר זה עוד הוצרכו החוקרים להתעסק במיוחד בהפרדה בין יחידות אותנטיות , שנמצאו בעיקר בפרק א ובמקצת בפרקים ב ו-ג , לבין יחידות שאינן אותנטיות - ובספר צפניה קיבלה התעסקות זו משמעות קריטית לקביעת אופיו של הנביא , בשל היקפו המצומצם של הספר . היחידות הבלתי אותנטיות הוגדרו מיניה וביה כהוספות מאוחרות , לרוב מימי בית שני , מידי עורכים , כפי שתכופות מכנים את בעלי ההוספות . " חוקרים שראו את חלקו הראשון של הספר כחלק האותנטי התלבטו בקביעת ...
To the book |
|
|