15 הזכרנו קטעים המופיעים במקומות שאינם מתאימים להם לפי עיקרי הסידור של ספר מיכה , אבל אין בכוחם להעלים את עיקרי הסידור . עיקרי הסידור של ספר מיכה מסתמנים בבירור משום שכנגד הקטעים הנזכרים , שאין להגזים במספרם , יש בספר זה יחידות ספרותיות מרובות יותר המכריעות את הכף . זיקתן של אלו ליהודה , ולחילופין לישראל , ברורה כל צורכה והן המעידות על הסידרה הראשונה ( פרקים א—ה ) שירושלמית היא ועל הסידרה השנייה ( פרקים ו—ז ) שהיא של שומרון . יתר על כן , תוכנן של יחידות אלו כנבואות פורענות , או כנבואות נחמה , בולט היטב , באופן שהן משתלבות יפה במקומותיהן וקובעות את אופי החטיבות הסוגיות . כל היחידות הספרותיות בפרקים א—ג , להוציא את הקטע ב , יב-יג שהוזכר למעלה , מדברות בממלכת יהודה ותוכנן תוכחות ופורענות . מסתבר שגם היחידות ג , א-ד ; ג , ה-ח יהודאיות הן , והעובדה שאחת מהן פותחת בתקבולת 'יעקב-ישראל' ( ג , א ) והשנייה מסיימת בתקבולת זו ( ג , ח ) אינה עושה אותן נבואות צפוניות , משום שאין בזה יותר משימוש לשון ( כאמור למעלה , סי' , ( 13 ואילו תוכנן של שתי יחידות אלו אינו מבטל את הגדרתן כנבואות יהודאיות , כפי ש...
To the book