יחזקאל הנביא־הסופר והד מגעו עם הגולים

19 אופיו של יחזקאל כנביא סופר מוכח עוד על ידי כמה יחידות ספרותיות שלא קדם להן שום נאום , ובצורה שהן נתונות לפנינו לא היה להן קיום אלא בכתב . יחידות כאלה הן במיוחד : נבואת ההקדשה ( א , א—ג , טו , ( עם הספקולציות הקוסמוגראפיות וסתרי המרכבה המפורטים בה , שככתבם ודאי לא נועדו להיאמר באוזני שומעים ; היחידה הספרותית שלאחר ההקדשה ( ג , טז—ה , ד , ( שמתוארות בה פעולות טקסיות של הנביא ובראשן הוא מצטווה להיסגר בביתו ולא לצאת בתוך העם ( ג , כר-כה ;( הנבואה על גוג ( פרקים לח—לט , ( המתארת את הסתערותו 'באחרית השנים' בראש עממים מקצווי צפון על 'עם מאוסף מגויים' וסופו כיליון על הרי ישראל , והיא יצירה של ספר שפרטי הלמדנות החקרנית המשולבים בה אינם עניין לקהל מאזינים ; הקובץ המקיף את הפרקים מ—מח , שאין לדמות כלל שמשהו ממנו נמסר על ידי הנביא כנאום חי באוזני קהל - לא הפרוטרוט ההנדסי של צורת המקדש , לא חוקי הפולחן והכהונה והלוייה לדיקדוקיהם ולא חלוקת הארץ שלמערב הירדן לרצועות רוחב דמיוניות . גם סדרת המראות ח , א—יא , כה וחזון העצמות היבשות ( לז , א-יד , ( בהיותם יצירות של דמיון נבואי וכל המתרחש בהם מנותק לח...  To the book