17 משא מואב ( פרקים טו—טז , ( בפרטיו , הוא מן הסתומים בספר ישעיהו , ובכל זאת אפשר לומר עליו כמה דברים ודאיים . קודם כול , שהוא מורכב מקטעי קינה על חורבן ארץ מואב ( פרק טו ; טז , ו-יא ) ומקטע נבואי ( טז , א-ה , ( או שני קטעים נבואיים ( גם טז , יב ; וראה להלן , ( המופיעים לסירוגין , קטע קינה וקטע נבואי אחריו , ובסופם באים שני פסוקי חתימה ( טזץג-יד , ( שאינם מן הקינה ולא מן הקטעים הנבואיים . . 76 ראה בפירושים הביקורתיים . סקינר ( עמ' ( 128 מציין שבתקופת חייו של ישעיהו יכולים שלושה מצבים להתאים לקביעת זמנו של קטע זה : לאחר מות תגלת פלאסר ג' 737 ) לפה"ס , ( או שלמנאסר ה' 722 ) לפה"ס , ( או סרגון 705 ) לפה"ס . ( גס אבן עזרא פירש 'כי מצפון עשן בא' על מלך אשור . השינוי בין הקינה לקטעים הנבואיים בולט היטב בתוכן , בצורה הספרותית , בלשון ואפילו באוצר המילים . הקינה היא כולה כאב על מה שאירע לארץ מואב . הנעימה השלטת בה היא של בכי וזעקה מרה . רגשותיו של המשורר נתונים לחלוטין למואב : הוא אינו עומד מן הצד . וממלאים את הקינה שמות גיאוגראפיים לרוב , שלפיהם אפשר לתאר את היקף החורבן , שהתחיל בחשבון ונמשך ...
To the book