הכותרות החוזרות בשינויים קלים על פני ספר ירמיהו ניכרות בו היטב , לא רק בשל מספרן אלא גם בשל שיעור גודלו היחסי של הספר . תכיפותן הבולטת , וגם הזיקה המילולית בינן לבין הכותרת שבראש הספר , מוכיחות בעליל את כוונת העריכה להקיף את הספר מראשו עד סופו . בין שתי כותרות עוקבות קבועה לפעמים יחידה ספרותית אחת ( כגון יר' פרק כו ; פרקים כז—כח ; לד , א-ז ; פרק לה . ( אבל לרוב , ובמיוחד בפרקים א—כה , משורשרות בין שתי הכותרות העוקבות כמה יחידות ספרותיות , המופיעות זו אחר זו , או מתאחות זו לזו , מן הכותרת האחת עד הכותרת הבאה . בתוך שרשרות שכאלה יבולים להופיע קטעים אותנטיים כשלעצמם , כלומר , שאין טעם לשלול אותם מירמיהו , אלא שכבר הם מנותקים מיחידותיהם ומרוחקים 35 רבים חזרו על הסברה שפרק נכ הוא תוספת מאוחרת , מעטים ניסו להסביר את טעם ההוספה . מובינקל Jeremia ) עמ' ( 16 החליט , שהוספת פרק נב בירמיהו נעשתה על פי דוגמת ספר ישעיהו , שבסוף חלקו העיקרי ( פרקים א—לט ) הושמו פרקים ( לו—לט ) שהוצאו , כביכול , מספר מלכים . החלטה זו הפכה אצל הולדיי ( ירמיהו , , 2 עמ' ( 439 ל'דגם של סגירת מגילה נבואית בסיפור מתוך מל"...
To the book