החיבור הדבטרונומיסטי כאיסוף קאנוני ראשון וההפרדה בין תורה לספרים שלאחריה

12 מעל ומעבר לרעיונות המרכזיים שהזכרנו , שכל אחד מהם מייחד את אחד מחלקי המש 5 ה של החיבור הדבטרונומיסטי , ודאי נמשכו בעלי החיבור גם אחר עצם המטרה הבסיסית , הטבעית והפשוטה : לאסוף את סיפוריהם של שני המקורות על מנת שיהיו כל קורות ישראל נסקרים , מן הכניסה לארץ עד החורבן . סיקור הקורות לא נעשה לשם עצמו , לשם העניין הערטילאי לדעת מה אירע בעבר הרחוק והקרוב , וודאי לא משום תחושה של 'סוף' שאץ אחריו כלום . ברור בהחלט שהחשוב לבעלי החיבור היה לבחון את האירועים לאור התורה הדבטרונומית , לשפוט את האישים והמעשים של העבר ובכך גם להסביר את התוצאות . לא לקלס , למשל , את מעשי יאשיהו ( אף שמלך זה נחשב בלא ספק כשיא של נאמנות לאלוהי ישראל ומבחינה זו לא היה כמוהו בבית דוד , גם אם חזקיהו התקרב אליו , כפי שראינו למעלה , בסי' , ( 5 אלא להאיר את קורות ישראל כולן באור התורה הדבטרונומית . הכוונה לשפוט את העבר לאור התורה הדבטרונומית , התורה שטבעה את חותמה באסכולה הדבטרונומיסטית , מוחשת בעליל על ידי אופי העריכה , על ידי העובדה שהפרשיות הדבטרונומיות הושמו בראש החיבור , וגם על ידי לחפש זמן לחיבורו של כל אחד מחלקי החיב...  To the book