16 בסוף הפרק הקודם אמרנו , שסופרי ס"ד לא יכלו להיות כל כך נחרצים בתביעתם שישונו סדרי החיים של ישראל ושתהא תורתם הדבטרונומית נעשית אבן התשתית למציאות פולחנית חברתית חדשה — בלא שלפי הכרתם היתה תורה זו מבוססת על ברית אלוהית מיוחדת שנכרתה לישראל . עכשיו שהגדרנו טיב הטקס שנתקיים ברקע הבריתות ההיסטוריות העיליות , קל לנו להיווכח ששלבי טקס כזה נשקפים בפרשיות ס"ד . משמע שס"ד אכן טבוע , כפי שאמרנו , בחותמה של ברית . ובאמת ניכר חותם הברית לא בלבד ברקע הטקסי הנשקף בפרקים כט-ל של ספר דברים , ולאו דווקא בצירוף המפורש 'דברי הברית , ' ' דברי הברית הזאת , ' המופיע בדב' כח , סט ; כט , ח ( כפי שאמרנו בפרק הקודם , סי' . ( 23 , 21 למעשה , הוא ניכר בכל פרשיות ס"ד כולן . הברית שכרת משה בין ה' לישראל בארץ מואב היא , כמובן , מן הקטיגוריה של הבריתות ההיסטוריות היוקרתיות , ואף שקדמה להתנחלות בארץ הריהי בבריתות של חורב וסיני , שגם הן קדמו להתנחלות בארץ . חשיבותה היתירה של ברית זו מובלטת על ידי העובדה ש'כל ישראל , ' 'כל איש ישראל , ' כולל הנשים והטף והגרים , חוטבי העצים ושואבי המים , נוטלים בה חלק ( דב' כט , א , ט...
To the book