צורת ההעדאה , הקדם ליטררית וההיסטורית , של תנאי הברית , כפי שתיארנו אותה למעלה , יכולה כנראה לסייע בהסברת אופן השימוש בכינוי 'ברית' במקורות . כלפי חוץ נראה שימוש זה חסר כל עקיבות : פעמים הכתוב משתמש בכינוי 'ברית , ' ופעמים מדובר בעניין דומה לחלוטין אבל הכינוי 'ברית' אינו ( ולכאורה , במידה מסוימת של התמדה . ( אם חוסר העקיבות אינו עניין שרירות שאין לה טעם , שמא כדאי לנסות לאתר סיבות לשימוש , או להיעדר שימוש , באותו כינוי . 'סיבות , ' בלשון רבים , משום שבוודאי אין בעניין זה סיבה אחת טוטלית . נתעכב על עניין זה , בתחילה בקשר לסיפורי האבות , ואחרי כן ניגע בו בזיקה לבריתות ההיסטוריות , האופטימליות בצורתן , לכשנגיע אליהן . תן דעתך , במסגרת סיפורי האבות ס"י מניח התקשרות דו צדדית בין ה' לאברהם , והיא מלווה הבטחות אלוהיות של ריבוי הצאצאים ושל ירושת הארץ ( לעיל , סי' , ( 2 אבל בשום מקום בס"י אין התקשרות זו קרויה 'ברית . ' עם זה אין להעלות על הדעת שהכינוי 'ברית' אינו ידוע לס"י , שהרי במפורש הוא משתמש 30 השווה מנדנהול , , 1 JDB עמי : 715 b 'יש המון איזכורים של בריתות ויחסי ברית שהמונח הזה [ ברית ] א...
To the book