העדאה של שני הצדדים המתקשרים בברית ושל תנאי ההתקשרות ( שהיא התנאי השני לכריתת ברית , ( כיצד ? נצא שוב מן המציאות ההיסטורית , שבוודאי ריכה להיות בסיס להגדרת הטקס , ולאחר זה תבוא הצורה הפשוטה יותר של ההתקשרות , כפי שהושלכה על תקופת האבות . וכבר אמרנו ( לעיל , סי' , ( 3 שהדרך התכליתית ליתן ביטוי להתחייבויות שנטלו שני הצדדים על עצמם היא לכתוב אותן בספר ולהניח את הספר לצד האל , לעדות . בהמשך דברינו בסי' ( 11 נמנה את הבריתות שטקסיהן נצטיירו במקרא על רקע היסטורי , ואף שהראשונות שבהן ( הבריתות של חורב לפי ס"א ושל סיני לפי ס"י ) הקדימו , במקצת , את כניסת ישראל לארץ ויש בהן צד ניסי , שלא מעלמא הדין , עשויות גם הן לפי המתכונת הטקסית של הבריתות ההיסטוריות , וכולן עיליות , מן הדרגה הגבוהה והמתוחכמת . כשם שיש לכל הבריתות הללו זיקה , ישירה או עקיפה , לבית אלוהים , כך משולבת בהן , ברובן ככולן , כתיבת דברי הברית בספר — ובעצם הכתיבה אפשר לראות סימן ליסודה ההיסטורי של צורת הטקס . שהרי המקרא עצמו מניח , שתקופת האבות תקופה קדם ספרותית היא ( לגבי צורת החיים של האבות עצמם ) ושום שימוש בכתב אינו קיים בחיי האב...
To the book