22 הכרתנו , שבעצם אין עליה עוררין , שבהקדמת קובץ החוקים אירעו הרחבות , ושגם באוסף החוקים שלפנינו יש יותר משהיה בו במהדורתו הראשונית — דוחקת בנו לתת את הדעת לעובדה , שבשתי הפרשיות הראשונות מופיעה האזהרה שלא להוסיף על הדברים הכתובים בהן ולא לגרוע מהם כלום ( דב' ד , ב ; יג , א . ( אילו נתקיימה אזהרה זו ככתבה וכלשונה אפשר שהיה נשמר לנו ספרו של חלקיה כמות שהובא לפני המלך . אבל עינינו הרואות שהמונח לפנינו הוא לא קובץ חוקים אחד אלא ארבע פרשיות שונות , כתובות בקולמוסים שונים ובצורות שונות של התרחבות והתרחקות מגיבושן הראשון , והרי הן כמכריזות על ההיפך מאותה האזהרה . האזהרה , כשלעצמה , היא קונבנציונלית וחוכמתית ביסודה , ואתה מוצא אותה במקרא ( יר' כו , ,-ב מש' ל , ה ו ; והשווה קה' ג , יד ) ולאחר המקרא ( ב"ס יח , ו ; מב , לא ; חנוך קדץ יא ; חש"א ח , ל ועוד ) ונוסחים קרובים לה היו רגילים לבוא במזרח הקדמון ובעולם ההלניסטי . האזהרות החוזרות לא הצילו את החיבורים הספרותיים 71 וראה עור איגרת אריסטיאס , שי שיא ; חזון יוחנן כב , יח יט ; יוסף בן מתתיהו , נגד אפיון באותם הזמנים מחילופי נוסח , שאירעו בגלל שי...
To the book