פרק א החוג הדבטרונומי, גבולות זמנו ויבולו הספרותי

1 בחלק הקודם של מחקר זה השתדלנו להראות ולהמחיש שתהליך הקאנוניזציה של המקרא , שהיה אחד האירועים המכריעים בתולדות ישראל ( ובעקיפין , בכל הדתות המונותיאיסטיות , ( התרחש בדרך של איסוף כתבים שנשתיירו ( בפועל , או לפי ההנחה ) מן התקופה שהגדרנו אותה כ'מיתולוגית' — לא בדרך של ברירה מתוך מבחר רחב של ספרות חיה , בת הזמן של העשייה הקאנונית . לפי מסורת המקרא התחילה התקופה המיתולוגית עם הופעת ישראל ( ומבחינה מסוימת אפילו לפני כן , עם בריאת האדם ) ונמשכה עד ביטול הנבואה באמצע המאה החמישית לפה"ס בקירוב . זו היתה התקופה שהאל , אלוהי ישראל , נגלה בה לעובדיו ולמאמיניו והודיעם את רצונו . אבל איסוף הכתבים שנשתיירו ( בפועל , או לפי ההנחה ) מאותה תקופה התחיל רק בפרוס תקופת בית שני ונמשך עד מאה ב' לפה"ס ועד בכלל . כל מה שנאסף לספרי המקרא שלפנינו קיבל מיד מעמד קאנוני . הספרים לא נצרכו כלל לחכות תקופה ארוכה עד שהגיעו למעמדם , כדעה הרווחת במחקר . רובם המכריע של ספרי המקרא , עשרים מכלל כ"ד ספרים , הם ספרי איסוף לפי הרכבם ( החריגים הם איוב , רות , קהלת ואסתר , ( ומשעה שהורכבו לחיבורים מוגדרים ומגובשים ניתן להם מע...  To the book