המקרא בתרגומו ליוונית וחלוקותיו הפנימיות

2 למיטב הכרתנו , ראשית הטעייה של אנשי 'המהלך החדש , ' 'החטא הקדמון' שביסוד מחקרם , היא העובדה שהם משליכים מן הנוסח היווני של המקרא על מקורו העברי , ולהיפך — מן המקור העברי על הנוסח היווני של המקרא . לגבי דידם , מחיצת הלשון שבין שתי מהדורות אלו של כתבי הקודש כאילו אינה קיימת . שתי המהדורות נתפסות להם כהתגלמות ספרותית אחת , שממנה מצפים שתהא אחידה בהרכבה ובצורתה , ומן הנזקקים לה , בכל מקום ובכל זמן , מצפים שיחיו בספירה של שתי לשונות , עברית ויוונית . ואם אין אחידות בהרכבן , או בצורתן , של שתי המהדורות , ממהרים להחליט שרק החלק הזהה שבשתיהן קאנון הוא , והשאר הוא 'ספרות' במצב נזיל וחסר גדרים . אם 'הברית הישנה , ' בנוסח היווני כפי שנמצא בידי הנוצרים , עודפת על המקור העברי של המקרא בכמה ספרים שבמסורת px ישראל לא היו במקרא — מחליטים שקבוצת הכתובים שבמקרא העברי היא מבחר מתוך 'ספרות רחבה . ' ואם , בנוסף לכך , אין למצוא בנוסח היווני את ההפרדה בין הנחשב במקור העברי כנביאים וכתובים , וגם סדרם של הספרים אחר הוא — טוענים שגם הנביאים הם 'ספרי קודש' בלבד ואינם קאנון . אבל מחיצת הלשון שפילגה את הקיבוץ הי...  To the book