משמעות הגניזה וטעמי הגניזה של ספרים

2 מבחר הדוגמאות שהבאנו בזה , ואפשר עוד להגדיל אותו , ממחיש כל צורכו שגניזה של דבר כלשהו , זה פירושה . שאותו הדבר הורחק משימושם של אנשים , ויותר מזה — שאין הוא מצוי כלל בסביבתם הקרובה של אנשים , שמבחינתם של אנשים נגזר עליו מעין מצב של אי קיום . אם מדובר ב'בית גנזים' ובגניזה של ' אוצרות' וכלי חמדה , הרי שהגונז את אלה יכול 'להשתעשע' בהם לעצמו , לפרקים , ואפילו 'בכל יום' — וגם אלה יהיו מחוץ לרשותם של סתם בני אדם . אבל סתם דבר שאומרים עליו ש'נגנז , ' לא זו בלבד שלא תהא לבני אדם זיקה אליו , אלא שאף לא תהא לו נוכחות בחייהם . תאמר : צדקה ויראת שמים , וגם חיים ושלום וברכה , קיימים בין בני האדם גם לאחר שנגנזו . אלא שמקריהם של מושגים אלה הוא גם מיוחד , משום ההכללה וההפשטה המציינת אותם והשימוש המושאל , הפיוטי במהותו , שעושים בהם בהקשר זה . מכל מקום , אפילו במסגרת האגדה , מושגים שאומרים עליהם ש'נגנזר עשויים להיות מתואמים יפה כנגד המשמעות הבסיסית של פעולת הגניזה . ומן הדוגמאות שהזכרנו למעלה והן במסגרת האגדה : התורה והשבת לא נודעו לבני אדם בהיותן גנוזות וכל עוד לא ניתנו למשה ולישראל ; אור שברא הקב"ה ...  To the book