7 כדי להגיע אל ההסבר הנכון של גזירת הטומאה שגזרו חכמים על כתבי הקודש , חובה עלינו , כצעד ראשון , להכיר שהוויכוח על הספרים , אם הם מטמאים או שאינם מטמאים את הידיים , אינו מכוון כלל לשאלת מעמדם הקאנוני . כפי שאמרנו ( לעיל , סי' , ( 4 אלו הן תופעות שיש ביניהן ניגוד קטיגורי : קדושה לעומת טומאה , יצירה רוחנית לעומת גווילים מוחשיים — קדושת היצירה שלפי האמונה היא דבר אלוהים , לעומת הטומאה המיוחסת לידיעות שהיצירה נכתבה עליהן . מוסיף על הניגוד , כפי שאמרנו , ההבדל הזועק בהיקפן של התופעות : זו הנחת יסוד בהווית היהדות וזו הקפדה פורמליסטית על דיקדוקי טהרה , שבתנאים אופטימליים משמעם המעשי אף מוגבל בהחלט . על היעדר קשר ראשוני , ישיר , קשר של סיבה מיידית ושל מסובב , בין מעמדם הקאנוני של ספרי המקרא לבין הסגולה שההלכה מייחסת למגילותיהם , היינו לטמא את הידיים , עוד מעידות כמה עדויות נוספות . כל אחת מהן תורמת לעירעור הקשר הזה , ובהצטרפן יחד ודאי שיש בהן כדי לבטל אותו לחלוטין . ואלה הן העדויות הנוספות : ( א ) מוסכם במשנה , כפי שראינו , שלפי הכלל , ' כל כתבי הקדש מטמאין את הידים' ( יד' ג , ה . ( אבל יש לכל...
To the book