טעמה ההיסטורי של ההלכה ומקומה בתפיסת חז"ל

1 בפרק א ( סי' ( 8 הזכרנו את ההלכה הקובעת שכתבי הקודש מטמאים את הידיים , שחוקרים רבים ביקשו לראות בה , ולשיטתנו — בלא הצדקה , זכר לסיום תהליך הקאנוניזציה של המקרא ביבנה . ובפרק שלפני זה ( סי' ( 10 הזכרנו הלכה זו כחיזוק לאי שייכותו של ספר בן סירא לכתבי הקודש , משום שעליו אמרו חכמים שאינו מטמא את הידיים . וגם נגענו שם בשאלה אם באמת יכול ספר בן סירא להיחשב לגנוז , כפי שלכאורה מעידות עליו שתי גירסאות בסנה' ק , ע"ב . ראויים הם שני עניינים אלה — ההלכה שספרי המקרא מטמאים את הידיים ושאלת הגניזה ביחסה לספרי המקרא — לעיק מיוחד , מאחר שחשיבות יתירה נודעת להם בניסיונות להסביר את תהליך הקאנוניזציה של המקרא . נתחיל בעניין הראשון , שהוא מן הקשים והסתומים בסבך הבעיות הגודשות את בעית הקאנוניזציה בכללה . תקופה ארוכה כבר מתאמצים חוקרים לעמוד על טיבה של הלכה זו , שכתבי הקודש מטמאים את הידיים , ומוטב להודות שהסבר של ממש עדיין לא נמצא . יהא עלינו לנסות לרדת אל שורשיה החבויים של הסוגיה על מנת להציע לה פתרון . ולא עוד אלא שנהא חייבים לתת את הדעת גם לענייניהם של גופים אחרים , שגם עליהם אמרו שהם מטמאים את הידיי...  To the book