הספרות האפוקליפטית והקאנון של קומראן

5 ואף שהכרתנו המלאה היא שיותר משהקאנון המקראי 'נסגר' או 'נחתם , ' תהליך האיסוף של השרידים הוא שהגיע לסופו , אין בכוונתנו להתעלם מן העובדה ההיסטורית שלקראת סוף ימי בית שני הופיעה ספרות נבואית אפוקליפטית ובהיקף ניכר . כל יצירותיה של ספרות זו מיוחסות לאישים מן התקופה ה'מיתולוגית' של ישראל , ובכל זאת הוטלו ספקות ביחס למעמדן , אם ראוי להכניסן למקרא . ואילו אחד מן הספרים האפוקליפטיים , הוא דניאל , נתקבל במקרא על דעת הכול . נתעכב עכשיו על עניין זה , ובתחילה עלינו להתמקד בשאלה הקונקרטית : ספרים שנתייחסו במפורש לאישים מן המקרא ותוכם רצוף חזונות מן הספירה האלוהית — על שום מה נעצרו על סף המקרא ולא נעשו חלק ממנו ? התמיהה היא , במבט ראשון , על שהספרים האלה נפסלו מלהיכנס למקרא אף על פי שנתייחסו במפורש לאישים מתקופת המקרא , ורק לאחר זה תבוא השאלה הנוספת : למה אחד מהם , בכל זאת , נכנס ? אפשר אף לומר , שלא על עצם השימוש בעקרון הסלקציה לגבי הספרים האפוקליפטיים צריכים אנו לתמוה , כמו על הפסילה של רובם המכריע . שהרי בפרק שלפני זה ( סי' ( 11 , 2 כבר אמרנו , שתהליך הקאנוניזציה של המקרא היה מורכב , ולפעמים א...  To the book