|
|
עד המאה השלישית לספירה כבר הטמיעה הנצרות את הרעיון בדבר המצב הטבעי השוויוני שאבד לבלי שוב , מורשת הפילוסופיה הסטואית רבת ההשפעה . ואף על פי שכמעט לא היה אפשר לדון בארגון החברתי והכלכלי ששרר בגן עדן הצליחו תאולוגים אורתודוקסים להשתמש במיתוס היווני הרומי כדי להדגים את עקרון החטא הקדמון . במרכזה של המשנה החברתית הזאת עומדת ההבחנה בין המצב הטבעי , המבוסס על חוק הטבע והוא בא לידי ביטוי במישרין בכוונת האל , ובין המצב הקיים שצמח וקודש מכוח המנהג . רוב אבות הכנסייה המאוחרים הסכימו שחוסר השוויון , העבדות , הממשל המדכא ואפילו הרכוש הפרטי אינם מכלל כוונתו המקורית של האל והם תולדת החטא הקדמון בלבד . ואולם מרגע שכשל אדם הראשון וחטא החלה השתלשלות של נסיבות שעשתה את המוסדות הללו לדבר שבהכרח . טבע האדם שהושחת בשל החטא הקדמון מחייב להטיל עליו מגבלות , ואלה אינן קיימות בסדר השוויוני ; מכאן שאי שוויון בעושר , במעמד ובכוח אפוא תוצאתו של החטא בלבד אלא אף תקנתו . לפי ההשקפה הזאת ההמלצות היחידות שאפשר להמליץ לבני האדם מכוונות ליחידים ועוסקות אך ורק בסוגיות של התנהגות אישית : על האדון לנהוג בעבדו בהגינות ובמי...
To the book |
|
|