המצליפים החשאיים של תורינגיה

קונרד שמיד היה איש חילוני שידע לקרוא די הצורך להאביס את עצמו בנבואות אפוקליפטיות בספריית אחד המנזרים , ואף הכיר יפה את התורה המסורתית , האזוטרית פחות או יותר , של תנועת המצליפים שלפני ימיו . במובנים רבים לא היתה תורתו של שמיד אלא תורתם של המסתגפים מן השנים . 1349-1348 לחסידיו היתה ההלקאה העצמית בגדר 'חיקוי ישו' קיבוצי , כמו שהיה מקובל בשנות קיומה של התנועה , מעשה הקרבה שיש בו כדי לקרב את הגאולה , והוא לבדו מגן על העולם מפני השואה הסופית , המכרעת , ובזכותו נעשו המצליפים עצמם לעילית מקודשת . גם בעיניהם מובן היה הדבר מאליו שיש לדחות את כנסיית רומא וכל מה שקשור בה , לבזות את לחם הקודש , לכנות את הכנסיות 'מאורות גנבים' ולהוקיע את אנשי הכמורה בתור מאחזי עיניים ומוצצי דם , שטבעם האמתי מתגלה בדמות החיה מן האפוקליפסה . גם הם התכחשו לסמכותן של הרשויות החילוניות ועמדו על דעתם שאין הם כפופים לקיסר כשם שאינם כפופים לאפיפיור , וכל החוקים כולם בטלים ומבוטלים כשמדובר בהם . את כל הדברים האלה אפשר היה לשער מתוך התנהגותם של קודמיהם . אבל במובנים אחרים היתה תורתו של שמיד מאלפת ביותר , ובה באה לידי ביטוי ש...  To the book