רק באזורים מוגבלים בארצות השפלה היתה תנועת המצליפים של שנת 1349 נתונה לפיקוחה היעיל של הכנסייה . בשאר חלקי ארצות השפלה ובכל רחבי גרמניה נעשתה תנועת המצליפים לבסוף לתנועה מילנרית לוחמנית וצמאה לדם . השעה היתה כשרה ביותר להתפתחות שכזאת , שכן הציפיות האסכטולוגיות היו נפוצות ועזות יותר מן הרגיל . לא מקרה הוא שבשנים ההן חוברו והועלו על הבימה מחזות האנטיכריסטוס הידועים ביותר בשפה הגרמנית . כבר בשנת 1348 פירשו בני אדם את רעידות האדמה בקרינתיה ובאיטליה כ'חבלי משיח' המבשרים את אחרית הימים . וגם אם הדבר לא נאמר במפורש , אפשר לשער שהמוות השחור , זו השואה היוצאת דופן במוראותיה , התפרשה כך אף היא . חוויית חוסר הביטחון , אובדן הדרך והחרדה — כדרכה לעתים קרובות — העלתה את דרגת ההתרגשות האסכטולוגית בקרב ההמונים עד לשיא קדחתני . תהלוכות המצליפים תפסו גם הן את מקומן בתוך דרמת אחרית הימים המערערת אושיות עולם ומשנה את אורחותיו , שעכשיו החלה נפרשת לעיני האנושות בכל אימתה והתעלות הרוח שבה : המגפה שלטה בפשוטי העם והפילה רבים , הארץ רעדה . עם היהודים נשרף באש , 29 המון מוזר של בני אדם עירומים למחצה הלקו את עצמ...
To the book