לידתה של תנועת המצליפים

דומה שמנהג ההלקאה העצמית לא היה מוכר באירופה עד שסיגלו אותו לעצמם הנזירים המתבודדים בקהילות המנזרים של קמלדולי ופונטה אוולנה בראשית המאה הי"א . ואולם מרגע שהומצאה פשטה צורת ההסתגפות החדשה הזאת במהירות עד שנעשתה מנהג רגיל בחיי המנזרים בכל רחבי הנצרות הלטינית , ואפילו השיטה המקובלת ביותר מכל שיטות הסיגוף , עד כדי כך שמשמעותו של המונח 'משמעת' ( disciplina ) הוגבלה למובן 'הלקאה' בלבד . מה היתה משמעות ההלקאה העצמית למי שעשו את המעשה הזה בגופם אפשר ללמוד מתוך התיאור המלא חיות שתיאר נזיר אחד בן המאה הי"ד את התנסותו שלו . אותו נזיר , באחד מלילות החורף , הסתגר בתאו והתפשט עירום ... ונטל את המגלב החמוש במסמרים חדים והצליף על גופו ועל זרועותיו ועל רגליו , עד שדמו ניגר כאדם שהקיזו את דמו . אחד ממסמרי המגלב היה עקום כקרס , וכל אימת שנאחז בבשר קרע ממנו נתח . בכוח רב כל כך הלקה את עצמו עד שהמגלב נשבר בידו לשלושה חלקים וחודיו ניתזו על הקירות . אחר כך עמד לו שם , דמו שותת , והביט בעצמו . מחזה מעורר רחמים כל כך היה עד שבמובנים רבים העלה בזיכרונו את מראהו של ישו האהוב לאחר שהוכה מכות נוראות . מתוך רחמים ...  To the book