|
|
כבר העירו פסיכואנליטיקאים שלפי תפיסת עולמה של הנצרות בימי הביניים חיי האדם דומים למאבק לחיים ולמוות בין אבות ובנים טובים ובין אבות ובנים רעים . המתכונת הזאת ניכרת כמובן בקווים גסים ובולטים גם בפנטסיות של האסכטולוגיה העממית והתנועות ההמוניות שעוררה . כבר בדמותו של המנהיג האסכטולוגי — קיסר אחרית הימים או ישו השב אל העולם — נמזגו דמויותיהם הפנטסטיות של האב הטוב והבן הטוב . מצד אחד ניחן המנהיג , כמוהו כפרעה וכמלכים אלוהיים רבים אחרים , בכל תכונותיו של האב המושלם : חכם הוא עד אין קץ , צדיק גמור ומגנם של החלשים . מצד אחר הריהו גם הבן , שעליו הוטל לשנות את העולם תכלית שינוי , המשיח שנועד לכונן את השמים החדשים והארץ החדשה , והוא רשאי לומר על עצמו : ' הנה אני עושה הכול חדש ' ! גם בתור האב וגם בתור הבן הדמות הזאת כבירה , על אנושית , כול יכולה . היא מבורכת בכוחות על טבעיים רבים כל כך עד שאלה נראים כאור שנוגה ממנה — זה הזוהר המסמל לפי המסורת את שכינתה של הרוח המקיפה את ישו שעלה מן המתים , והיא אף מיוחסת לקיסר קונסטנס שלעתיד לבוא . ולא זו בלבד אלא שהמנהיג האסכטולוגי שרוח אלוהים מפעמת בו ניחן ביכולת...
To the book |
|
|