חזונות אחרית הימים ביהדות ובנצרות

חומרי הגלם שמהם צמחה לאט לאט אסכטולוגיה מהפכנית בימי הביניים המאוחרים לוקטו מתוך ערב רב של נבואות שמקורן בעולם העתיק . הנבואות האלה שימשו בראשיתן אמצעים בידי קבוצות דתיות , תחילה יהודיות ואחר כך נוצריות , לעמוד על שלהן , לנחם את חבריהן ולחזקם באמונתם בעתות דיכוי או כשנשקפה להן סכנת דיכוי . אך טבעי הוא שיהודים הם שחיברו את הנבואות המוקדמות ביותר מן הסוג הזה . ההבדל המובהק ביותר בין היהודים לשאר העמים בעולם העתיק היה יחסם של היהודים להיסטוריה , ובייחוד לתפקידם שלהם בדברי הימים . היהודים לבדם — ובמידת מה גם הפרסים — שילבו מונותאיזם חסר פשרות עם אמונה לא מעורערת שהם הם עמו הנבחר של האל האחד . לפחות מאז יציאת מצרים היו היהודים משוכנעים שרצון ה' ממוקד כולו בישראל , ועל ישראל לבדו מוטל לממש את הרצון הזה . ולפחות מימי הנביאים ואילך לא היה ספק בלבם שה' איננו אל של אומה אחת בלבד — ואף לא אל בעל עוצמה רבה סתם — אלא אלוהים האחד והיחיד , ריבון ההיסטוריה הכול יכול , שבידיו מופקד גורלם של העמים כולם . מן האמונות האלה הסיקו היהודים מסקנות רבות ושונות עד מאוד . רבים מהם , כדוגמת ישעיהו השני , גרסו שהבח...  To the book