|
|
דומה שאין עוררים על קיומה של מגמה סטירית פוליטית במשל יותם ( ראה בהמשך . ( המאפיין אותו כפארדיגמה לסטירה פוליטית הינם בראש ובראשונה : השתייכותו לסוגה הספרותית של המשל המשמש בספרות העולם , מאז ימי קדם ועד ימינו כלי ולבוש לביקורת חריפה ושנונה כלפי תופעות חברתיות חולניות וכלפי יריבים במאבקים פוליטים אקטואלים ( ולא רק למוסר השכל ) . נתלוו אליו אמצעים מבניים וצורניים — הקיימים אמנם אף ביצירות מסוגים אחרים — ששימשו את האמן ( הממשל ) בהעברת המסר הסטירי שלו באורח ישיר ובצורה דרמטית לקהל שומעיו . על אמצעים אלה נמנים למשל : המבנה המחזורי המדורג של שלושה וארבעה על ההנגדה הקיצונית שבין השלושה לרביעי , הפזמון החוזר והמקצב השירי . הללו מהווים גורמים המקלים על 6 על הזיקה בין משל וקללה ראה איספלדט ( לעיל , הע' , ( 4 עמ' 52 ואילך . 7 די לציין את 'הצפרים' ו'הצפרדעים' של אריסטופנס במאה ה' לפסה"נ באתונה . מסעות גוליבר של יונתן סויפט . ( 1726 ) ועד לחוות החיות של אורוול . ( 1954 ) ראה : פולארד , סטירה , עמ' 30 ואילך . הודגרט , סטירה , עמ' 24 ואילך , הוא מציין את איסופוס , ולפונטין כמופת לשימוש במשלי חיות ל...
To the book |
|
|